הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ג'יריס

החלטה

המבקש העלה היום בפתח הדיון טענה מקדמית של חוסר סמכות שיפוט מקומית לבית משפט זה ובקשה להעביר את הדיון לבית משפט השלום בחיפה המוסמך לשיטתו מקומית.

לאחר ששמעתי את שני הצדדים, אני מוצא לדחות את הבקשה.

על פי הדין, נושא הסמכות המקומית בהתנגדויות לביצוע תביעה על סכום קצוב, שונה מן הדין הרגיל הקבוע בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, באופן שבו אם נתבע שמקבל לידיו מההוצאה לפועל מסמכי תביעה על סכום קצוב סבור שהסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט אחר מזה המצוי ליד לשכת ההוצל"פ שבה הוגשה התביעה לביצוע, כי אז על אותו נתבע להגיש את התנגדותו בלשכת ההוצל"פ שנמצאת פיזית ליד בית המשפט המוסמך לשיטתו. על פי אותו דין, משעה שההתנגדות הוגשה פיזית בלשכה, שבה, הוגשה התביעה לביצוע מושתק הנתבע מלכפור בסמכות המקומית של בית המשפט שנמצא ליד הלשכה שבה הוגשה התביעה לביצוע. בעניין זה אפנה להלכה עקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בהחלטה מיום 19.7.09 בתיק בר"ע 975/09.

טענת המבקש המקדמית נדחית איפוא.

אני מחייב את המבקש בהוצאות הליך זה שטענתו המקדמית בסך 700 ₪ פלוס מע"מ ללא קשר לתוצאות הליכים אחרים כלשהם.

ניתנה והודעה היום כ"ו תשרי תשע"א, 04/10/2010 במעמד הנוכחים.

אבי כהן, רשם

החלטה

אני דוחה את ההתנגדות לשאלה.

לא היה מקום להתנגד לשאלה.

המבקש מעלה טענה קיצונית של זיוף מסמכי ביטוח כאשר הטענה מופנית גם כלפי חברת ביטוח בישראל.

השאלה שהופנתה למבקש הינה לגיטימית בהחלט והיא רלבנטית לנושא הביטוח. בהקשר זה יש לציין, כי המבקש מתכחש לטופס הצעת ביטוח שנעשה לשנת ביטוח שמשנת 2008 ועד שנת 2009, כאשר הפוליסה נשוא התביעה הינה לשנה מאוחרת יותר, וכאשר בדברים שמסרה ב"כ המשיבה בפתח הדיון היום, [שלא לפרוטוקול], היא הודיעה שהפרמייה לשנה הראשונה שולמה, ולפיכך, בהחלט רלבנטי לשמוע מפי המבקש כיצד מתיישבת טענת תשלום עבור פוליסה שלדבריו הופקה בזיוף ובמרמה.

אני מחייב את המבקש בהוצאות נוספות של 500 ₪ פלוס מע"מ בגין החלטה זו.

ניתנה והודעה היום כ"ו תשרי תשע"א, 04/10/2010 במעמד הנוכחים.

אבי כהן, רשם

החלטה

ב"כ המבקש מבקש לפסול את עצמי מלדון בתיק זה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אין בידי להעתר לבקשה.

אני לא סבור שב"כ המבקש הצביע על עילה כלשהי לפסלות. הבקשה לא מצביעה על כך שקיים ניגוד עניינים או משוא פנים, או נעילת דעת בית המשפט.

נכון הוא, שבשתי ההחלטות הדיוניות היום בדיון, הטלתי הוצאות על המבקש, אך עשיתי זאת מאחר שסברתי שלא היה מקום לעמוד על הבקשות והטענות שהועלו על ידי המבקש, וסבורני כי הדבר נעשה בסמכות ובאופן ענייני ומידתי.

בהקשר זה יצויין, כי אך לאחרונה, נקבעה הלכה על ידי בית המשפט העליון בפסק דין מיום 19.8.10,, ברשות ערעור אזרחי 519/08, לפיה, מן הראוי שבית המשפט יפסוק הוצאות בכל הליך שבפניו בתום ההליך, וימנע ככל האפשר מקביעה שההוצאות ישולמו על ידי הצד שיפסיד בהליך המשך כלשהו.